החלטה בתיק ת"א 8352-07-12

בפניי בקשה לסילוק התובענה על סף.

המבקש הינו עו"ד אשר שימש בזמנים הרלוונטיים כמייצג של הנתבעים 1-2, אשר ניהלו מו"מ למכירת דירתם לתובעת/המשיבה.

עסקת המכר לא צלחה, והנתבעים מכרו את דירתם לאחר, ובעקבות כך הוגשה התובענה, במסגרתה נטען, כי הנתבעים נ יהלו מו"מ בחוסר תום לב.

כאמור הנתבע 3, המבקש שימש כעו"ד של הנתבעים 1-2, ועל פי האמור בכתב התביעה, לאחר שנשלחה טיוטה,, שעליה נרשם כי אינה על דעת המוכרים, הודע לב"כ המשיבה באמצעות המייל, כי הנתבעים 1-2 מנהלים  מו"מ עם רוכשים אחרים במקביל.

על פי הטענה, בעקבות הודעת מייל זו, נערכה שיחת טלפון בין בא כוחה של המשיבה ומבקש, ובמסגרתה, כך נטען, מסר המבקש לב"כ המשיבה, כי לא מנוהל מו"מ עם אחר, וההודעה נועדה להפעלת לחץ על המשיבה כדי שתחתום על עסקת המכר.

בדיעבד, כך נטען, הדברים לא היו אמת, שכן הדירה נמכרה לצדדים שלישיים במחיר הגבוה מהמחיר שהוסכם עם המשיבה בכ - 110.000 ש"ח.

המשיבה, הגישה תביעה, במסגרתה טענה להפרת חובת גילוי, ניהול מו"מ בחוסר תום לב, התנהלות רשלנית, הפרת חובת הנאמנות וכד'.

המבקש עתר להורות על סילוקה של התובענה על סף, מאחר ולטענתו התובענה  מבוססת על עילה חוזית כמפורט ברישא לה, וכי הוא פעל כבא כוחם של הנתבעים 1-2 ומשכך, גם אם תוכח עילת התביעה, הרי אין בידיו לאכוף את ההסכם, ולא ניתן לתבוע ממנו פיצויים על פי ההסכם.

התובעת טענה, כי בכתב התביעה פורטו עילות התביעה, בין היתר עילות תביעה של רשלנות, הפרת חובת נאמנות וכד' עילות בנזיקין.

אכן עיון בכתב התביעה, בניגוד לרישא לכתב התביעה מפרט עילות נזיקיות, אולם כלל לא ברור, כיצד נתבע הנתבע 3, המבקש, בתשלום פיצויים על פי הסכם מכר שלא נחתם.

אם נניח לטובת התובעת, כי טענותיה העובדתיות יוכחו, היינו שלאחר קבלת ההודעה בדבר קיומו של מו"מ המנוהל על ידי הנתבעים 1-2 עם צדדים שלישיים, נמסר לב"כ התובעת על ידי הנתבע 3, המבקש, כי אין מו"מ כזה, כלומר, נמסרה הודעה שאינה נכונה, והוצג מצג שווא, ובכך יש לכאורה הפרה של חובת הנאמנות, או רשלנות או תרמית,  הרי גם במקרה כזה, הסעד של תשלום פיצויים מוסכמים על פי ההסכם, שטרם נחתם, ותשלום בגין ההפרש שבין המחיר שהוסכם עם התובעת לבין המחיר שהוסכם על פי הטענה עם הקונים האחרים, אינו יכול להיתבע מהנתבע 3 המבקש, שכן הוא אינו צד להסכם.

ב"כ התובעת היה מודע ככל הנראה לכך, ובמסגרת תגובתו, הבהיר כי לאור עילות התביעה, התובעת מבקשת לחייב את הנתבע 3, בסכום של 20,475 ש"ח + מע"מ, שכר טרחת עו"ד בו נשאה כתוצאה מהודעת השווא הנטענת, בשכר בגין השקעת שעות עבודת בכל הנוגע לדירה, בסכום של 20,000 ש"ח, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 50,000 ש"ח.

כלומר, בכל שאר הסעדים הכספיים דין התובענה כנגד הנתבע 3 להידחות, גם אליבא דעמדת התובעת, (ראה סעיף 36 לתגובה מטעם התובעת).

ביחס לסילוק התובענה כולה על סף, אין לכך מקום בשלב זה, משום, שבפי התובעת קיימת טענה עובדתית בעל פה, ויש ליתן לה הזדמנות להוכיחה.

לפיכך הבקשה מתקבלת באופן חלקי וביחס לסכומים של 110,000 ש"ח  ש"ח, סעיף 49 לכתב התביעה,  או 270,000 ש"ח על פי סעיף 48 לכתב התביעה, התביעה נדחית.

ביחס לדרישות המפורטות בסעיף 50-52 יש להותיר את התובענה ולאפשר לתובעת להוכיח את טענותיה.

לעניין ההוצאות אדרש בסיום ההליך.

ניתנה היום, י"ז שבט תשע"ג, 28 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: